מאחר שקהל הקוראים סירב לשתף פעולה ולשתף אותי בחוויותיו הצבאיות (אם כי אני מודה שייתכן שלעובדה שפרסמתי כתובת מייל שגויה היה חלק בכך) נאלצתי לפשפש בזיכרוני וביומן השירות שלי ע"מ לדלות עוד אי אלו פרטים וחוויות משירותי הצבאי כדי שאוכל לחלוק אותם יחד עם מתגייסי אוגוסט הצעירים. אז כנסו להקשב ונתחיל.
הגורדרובה הצבאית
לצבא יש כללי אופנה משלו. חלקם הגיוניים, חלקם יצירתיים וחלקם חסרי היגיון לחלוטין. להלן כמה דוגמאות -
קשירת הנעל הצבאית - כמובן שאת הנעל הצבאית אין לקשור כפי שקושרים נעל אזרחית, אחרת מה הקטע?! יש לקשור קצה אחד של השרוך בחור התחתון, להשחיל את השרוך ברציפות מהמסד עד לטפחות ומשארית הפליטה יש לעשות איזה גולה שרוכית ולתחוב אותה בין הנעל לרגל עד להיווצרותו של נמק ברגל. יש יחידות שבמקום הגולה השרוכית הגיעו למסקנה שעדיף לעשות איזו סבתא סורגת מדהימה על השרוך עד ליצירת צמה מפוארת שאותה יש לדחוס בנוהל הקודם.
חורים בבית השחי - אתמהה. הכיצד לא הגיעה האופנה הכה חיננית של חולצת הב' לאזרחות ? מה יותר הגיוני מאיוורור מובנה בחולצה לבתי השחי ?
הגומיות במכנסיים – הגומיות במכנסיים הם מאושיות הצבא. חייל ההולך בלי גומיות לאו שמיה חייל והוא בבחינת ג'ובניק ערס. למעשה זוהי עוד דוגמא לדלות המחשבה של מעצבי האופנה האזרחיים. קונה האזרח מכנסיים חדשות, במקום לבקש מהמוכר לסמן בסיכות את אורך המכנס ולטרוח אצל החייט בקיצורם וביצירת מכפלת אלגנטית, האם לא היה יותר הגיוני לגלגל את הסרח העודף בגומייה היישר מעל הנעל ?
דיגום הכומתה – יודע כל חייל ובודאי כל לוחם שאת הכומתה יש לדגם, שאם לא כן ייראה "צעיר", שהיא אחת מתכונות הגנאי הירודות ביותר בצבא. טכניקת הדיגום היא פשוטה, אם כי מעט מסוכנת – יש להשפריץ על הכומתה כחצי מיכל דאודורנט ואז להצית אותה ולכבות מיד. ביצוע מדויק של הנוהל יגרום לך להיראות כחייל ותיק ושבע קרבות, אולם כל הגזמה קלה במינון הדאודורנט ו/או עיכוב בכיבוי הדליקה, יגרום לכומתה להפוך לשחורה ומחוררת (ודי מסריחה), כך שאם אינך שריונר אז בזהירות...
מעיל וחרמונית מבזים את מסדר הבוקר – בוקר אחד הושכמנו לקור מקפיא של קרוב לאפס מעלות. לאחר חמש דקות עת התייצבנו למסדר הבוקר היינו כולנו עטויים במעילים וחרמוניות. המ"פ הביט בנו בזילזול כשהוא לובש חולצה בלבד ואף שרווליה מקופלים ונזף בנו כי זהו ביזיון למסדר הבוקר (והוא מסתבר בחור די רגיש). בקיצור אל תהיו ילדות, חירני"ק טוב יודע לשלוט בטמפרטורה של גופו ללא עזרים חיצוניים.
 |
| "פשש... מה אתה אומר חיים... נראה לך שככה אתם באים לי למסדר בוקר???" |
מושגים שתשמעו רק בצבא
שיפצורים – אם יש לכם ילדים או שלא מזמן הייתם כאלה, אתם ודאי מכירים את פינות היצירה שתוקעים לילדים בכל אירוע כדי שלהורים יהיו כמה דקות של שקט. עכשיו קחו את אותה פינת יצירה, הוסיפו לה אלמנט של עמידה בזמנים וכן ענישה לילד שלא יצר כמו שצריך וקיבלתם את אחת מהתעללויות הטירונות – שיפצורים. כל חירני"ק צעיר צריך להיות מצויד במיתרים, שרוכים, ועוד כל מיני שטויות והכי חשוב מצית. למה מצית ? ובכן 99 אחוז מהשיפצורים מסתיימים בהרתחה והמסה של קצוות היצירה בעזרת המצית והצמדה של האצבע ללבה הרותחת ע"מ לרתך את היצירה מכל קצותיה. מגוון תכניות היצירה הוא גדול – החל מהמיתרים לתפיסת הנשק, רצועות האפוד, חוטים ושרוכים למיניהם והכי הכי חשוב – נִיילון התחבושת האישית. התחבושת האישית אמורה כידוע להישמר בריק השווה בערכו ללחץ האטמוספרי על הירח. איך יוצרים ואקום שכזה שלא בתנאי מעבדה (או ליתר דיוק בתנאי מעבדה לניסויים בבני אדם) ? ובכן, הדרך היא לשאוב את הניילון המכיל את התחבושת עד עילפון ואז במהירות גבוהה ממולקולות האויר המנסות לחמוק פנימה לחמם את קצות הניילון במצית ולהצמיד את אצבעותיך לפלסטיק המבעבע עד להיווצרות כוויה בדרגה ג'. את היצירה שלך תציג בגאווה למ"כ במיסדר שכידוע דואג מאוד לבטחונך ובטחון חבריך, ולא יאפשר לך להסתובב עם תחבושת שעל הפיצוץ הגרעיני הראשון תיחשף למיני ברעין בישין, ע"פ הנוהל הוא ימעך ויקבצ'ץ' אותה מכל הכיוונים עד שיגלה את החור הסורר. השלב הבא הוא ללכת לריקושט ולשלם חמישה שקלים, אין הנחה לחיילים.
פנקס שבי – חשוב מאוד שכל חייל יהיה מצויד בפנקס שבי. בפנקס השבי יש מידע החיוני מאוד עבור שוביך, אם חס וחלילה תיפול בשבי. עליך לשמור מכל משמר על פנקס השבי שלך. תחשוב רק על הפדיחה מהשובים אם תפסו אותך בלי הפנקס. ממש לא נעים. אז בבקשה...
פתקיות הטסה – עוד פרט שאסור לך לאבד הוא פתקיות ההטסה. הפתקיות נדרשות אם עליך לעלות למסוק. הטייסים מאוד קשוחים בדברים האלה. חבר שלי השתתף בתרגיל מוסק וכרטיסן שעלה לטיסה לבדוק את פתקיות ההטסה של כולם תפס אותו בלי פתקיות ההטסה ויכל לעשות לו צרות צרורות. למזלו היתה לו כרטיסיה.
עד כאן להפעם, אם יש למישהו עוד זיכרונות משעשעים מתקופת הצבא הוא מוזמן לשלוח אלי, תמיד נחמד לדבר עוד קצת על הצבא. בכל זאת הייתי הסדרניק וכידוע אמנם בייני"שים משרתים רק שנה וארבעה חדשים אבל משלימים את התקופה בסיפורי צבא.
והפעם גם נצרף את המייל הנכון - vlado@olam-katan.co.il
לא הספיק לכם? בואו לבקר - http://www.haim.tk/
