יום חמישי, 21 במאי 2009

סיפור קצר

פעמים והדרך מתארכת והזמן דוחק ופעמים שהדרך קצרה והזמן אינו דוחק. אותה שעה התארכה לי דרכי והזמן לא דחק בי.
הייתי מתהלך ברחובה של עיר.
עירנו סגולה נפלאה יש בה – יכול אדם להתהלך בה זמן רב ולא להגיע אל סופה. ואולי יש עוד ערים כמותה.
יש ואדם מתהלך ואינו פוגש נפש בשווקיה של עיר ויש ופוגש. יש ואותו אדם ממכריו ויש שאינו ממכריו. אותה הפעם נתקלתי באדם ממכריי.
יש ממכריו של אדם שקרובים לליבו ומונחים בדעתו תמיד ויש והם חברים של "שלום, שלום". אותו אדם מהסוג של ה"שלום,שלום" היה. שאלני לשלומי ושאלתיו לשלומו ונפרדנו לדרכנו.
פעמים שפגישה מקרית אחת מסובבת חייו של אדם ומהפכת גורלו כמו היו חייו זורמים בנחיל אחד ומאותה פגישה ואילך בנחיל אחר. אותה פגישה לא ממין זה היתה.
יש וחייו של אדם הם בחינת סיפור מהלך, כל יום מתהפך לדף בספר המרתק של חייו ויש ולא קרה לו שום דבר מעניין באותו יום – מצ'עמם מצ'עמם... מה אפשר לעשות ? פעמים ככה ופעמים ככה. יש ככה ויש ככה. אותה שעה יצא ככה וככה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה