נגיש לכם את ההרצאה השלישית בסדרת "גברים בסופר". להרצאות הקודמות בסדרה היכנסו לתקליטיה ב www.haim.tk .
"יש כרטיס מועדון?" (שמו של הספר החדש של רם אורן)
הרגע הגדול הגיע! אחרי שהבחור לפניך הביא לקופאית את 2 התלושים בסך 150 שקלים ועוד 83 שקלים במטבעות קטנים, הקופאית, תמר לצורך העניין (מה ז"א זה לא שם של קופאית?) סוגרת את קופסת המטבעות, דורכת את הקופה, משחררת ניצרה ומישירה אליך מבט - "יש כרטיס מועדון?". זהו, מעכשיו זה אחד על אחד. אין תירוצים. אתה מול הקופאית.
לעולם תהא שמאל שולפת וימין אורזת
אתה מתחיל לשלוף את המצרכים בקצב מסחרר ולהניח אותם על הסרט הנע, עורם מגדלי דגנים האחד על השני, מניח בקבוקי ליטר וחצי מתנדנדים עם כל תזוזה בסרט ורץ לצידה השני של הקופה כדי להתחיל לסדר את המוצרים בשקיות. מיכל הקופאית לא מתרגשת ממאמציך, בפרצוף אדיש היא מעבירה את המוצרים במהירות מסחררת על פני הברקוד ומתחילה לרוקן את הצד של הסרט הנע. אתה עובר למתקפה משולבת בשתי החזיתות מזנק לעגלה וממטיר על ראש הקופאית מעדני חלב, זורק קופסאות שימורים, מפזר את הפירות באקראי על פני הסרט הנע, הכל כדי לעצור את המכונה שמולך ומזנק חזרה לאריזת השקיות. הקרב אבוד. בתוך חצי דקה, מירב הקופאית סיימה להעביר את כל המוצרים ויצרה מחסום בלתי עביר של מוצרים אחרי הברקוד ועכשיו היא משגרת אליך מבט מתנשא אך משועמם שאומר "גם טרומפלדור היה אורז שקיות יותר מהר ממך".
באתי לעזרת חבר
בסופר כידוע רואים את פרצופה של ישראל היפה, כולם מנומסים, אדיבים - "אתה היית לפני אדוני, בבקשה!", "לך בסה"כ יש חמישה מוצרים, בבקשה תיכנס לפני", "גם אתה רצית את החזה עוף האחרון? טוב, תיקח אתה". ובכן גם עכשיו, אם יתמזל מזלך, תיתקל בישראלי היפה, שבלי לשאול שאלות ישר שולח את ידיו ומקיים את דברי שמשון "לולא חרשתם בעגלתי". וכך, ללא אזהרה, פולש אחיך לתוך המרחב האינטימי שלך "בוא'נה מה לקחת את הקורנפלקס הזה? אתה לא יודע איזה משמין זה?", שולף את המוצרים וחובר אליך בקרב נגד יונית. נו, הקופאית. אתה מהצד האחד אורז בשקיות והחטטן מוציא מהעגלה, בפרצוף שאומר "אל תודה לי, זה בסדר".
אין מעמידין קופאית אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לה מאחריה (מתוך תקנון טיב טעם)
זהו, הכול נגמר. הכול בשקיות והשקיות בעגלה + הביצים במושב התינוק ועכשיו הגיע שלב השאלה הזהה – "איך אתה רוצה לשלם ?" הכוונה אינה האם אתה רוצה לשלם במטבע עובר לסוחר או באמצעות סחר חליפין, אלא האם אתה מעוניין בפריסה לתשלומים. מצטער. עוד לא הבנתי מה הקטע. כן, איך דפקת את אגד. החודש שילמת רק 150 ₪ על הקניות האלה במקום 600 ₪, ככה שאם לא היית משלם גם על הקניות של שלושת החדשים האחרונים בסוף החודש מצבך הפיננסי היה ממש מצוין. "תשלום אחד תודה", "אתה מעוניין לתרום חמישה ₪ לילדים חסרי בית?", "לא תודה", "מעניינים את הסבתא שלך הילדים, אה", "סליחה מה?", "אמרתי תחתום כאן בבקשה".
אגב, האם ניסיתם פעם כשארזתם את הקניות לקיים את הכלל "אל תשים את כל הביצים בסל אחד" ופיזרתם בכל שקית קניות ביצה אחת ?
קבלה לעם
כאן מגיע שלב הבונוס. תמיד חשתי הערצה סמויה לאנשים שיודעים לפרוש ממרוץ החיים, ללכת עם העגלה רגע הצידה, לשים את כל טרדות החיים בצד ולבדוק את החשבונית. הם עוברים שורה שורה בלי לפספס אף מבצע ואף שקל ויודעים לבוא חשבון עם הסופר על כל פסיק. גם אני ניסיתי פעם, אחרי 4 שורות שהצלחתי להבין איכשהו הגיעה השורה – 15.95 פסטה אוסם, בשורה שלאחריה לעומת זאת הופיעה פסטה אוסם הפעם המחיר היה מינוס 10 ובשורה פסטה אוסם במחיר +5. בן אדם צריך להכיר את יכולותיו ואת מגבלותיו, מאז ויתרתי על הבדיקה, בכל זאת הסופר צריך להתפרנס מאיזה פראייר.
ביד חזקה ובזרוע תלושה
בקיצור העמסת, נסעת, חנית. עכשיו מגיע אחד השלבים היותר מעצבנים – לגרום לכל המוצרים להגיע הביתה במינימום זמן. זה הזמן לעשות אתנחתא קלה מהנימה הקלילה של הטור לטובת תוכחה - רבותי לגנוב עגלה של הסופר כדי להעלות את הקניות הביתה זה גזל! פשוטו כמשמעו. על כן אני קורא למנוול שלקח לנו את העגלה מחדר המדרגות להשיב לנו את הגזילה באופן מיידי ולעשות תשובה. בהיעדר עגלה מצווה על האדם להניח על פרקי אצבעותיו כמה שיותר שקיות עד שיצטיירו בהם קוים לבנים וייתלשו זרועותיו מכתפיו ובלבד שלא יעשה יותר מדי נגלות עד המעלית. בהגיעך למעלית מתחילה מערכה חדשה – אתה אל מול העין האלקטרונית, האם תספיק לשלוף את השקיות מהרצפה ולהכניסן למעלית לפני שתיסגר הדלת ותיאלץ ללחוץ על כפתור המעלית עם האף. ובכן, קוראי עולם קטן,לא עוד! אני הולך לחשוף בפניכם את אחד הפיתוחים האחרונים בתחום – כל מה שעליכם לעשות הוא להסיר את מדבקת המחיר מאחד המוצרים ולהדביק אותה על העין האלקטרונית ובא לציון גואל. אתם חייבים לי.
טוב, עד כאן אחי הגברים. אני מקווה שעזרתי לכם ולו במעט לעמוד בכבוד באחד ממטלותיו של הזכר. שנייה בחשיבותה רק לזריקת הזבל וניפגש כבר בסופר.
לתגובות – valdomh@gmail.com
כנסו!!! דחוף!!! אחד שיודע! - www.haim.tk
"יש כרטיס מועדון?" (שמו של הספר החדש של רם אורן)
הרגע הגדול הגיע! אחרי שהבחור לפניך הביא לקופאית את 2 התלושים בסך 150 שקלים ועוד 83 שקלים במטבעות קטנים, הקופאית, תמר לצורך העניין (מה ז"א זה לא שם של קופאית?) סוגרת את קופסת המטבעות, דורכת את הקופה, משחררת ניצרה ומישירה אליך מבט - "יש כרטיס מועדון?". זהו, מעכשיו זה אחד על אחד. אין תירוצים. אתה מול הקופאית.
לעולם תהא שמאל שולפת וימין אורזת
אתה מתחיל לשלוף את המצרכים בקצב מסחרר ולהניח אותם על הסרט הנע, עורם מגדלי דגנים האחד על השני, מניח בקבוקי ליטר וחצי מתנדנדים עם כל תזוזה בסרט ורץ לצידה השני של הקופה כדי להתחיל לסדר את המוצרים בשקיות. מיכל הקופאית לא מתרגשת ממאמציך, בפרצוף אדיש היא מעבירה את המוצרים במהירות מסחררת על פני הברקוד ומתחילה לרוקן את הצד של הסרט הנע. אתה עובר למתקפה משולבת בשתי החזיתות מזנק לעגלה וממטיר על ראש הקופאית מעדני חלב, זורק קופסאות שימורים, מפזר את הפירות באקראי על פני הסרט הנע, הכל כדי לעצור את המכונה שמולך ומזנק חזרה לאריזת השקיות. הקרב אבוד. בתוך חצי דקה, מירב הקופאית סיימה להעביר את כל המוצרים ויצרה מחסום בלתי עביר של מוצרים אחרי הברקוד ועכשיו היא משגרת אליך מבט מתנשא אך משועמם שאומר "גם טרומפלדור היה אורז שקיות יותר מהר ממך".
באתי לעזרת חבר
בסופר כידוע רואים את פרצופה של ישראל היפה, כולם מנומסים, אדיבים - "אתה היית לפני אדוני, בבקשה!", "לך בסה"כ יש חמישה מוצרים, בבקשה תיכנס לפני", "גם אתה רצית את החזה עוף האחרון? טוב, תיקח אתה". ובכן גם עכשיו, אם יתמזל מזלך, תיתקל בישראלי היפה, שבלי לשאול שאלות ישר שולח את ידיו ומקיים את דברי שמשון "לולא חרשתם בעגלתי". וכך, ללא אזהרה, פולש אחיך לתוך המרחב האינטימי שלך "בוא'נה מה לקחת את הקורנפלקס הזה? אתה לא יודע איזה משמין זה?", שולף את המוצרים וחובר אליך בקרב נגד יונית. נו, הקופאית. אתה מהצד האחד אורז בשקיות והחטטן מוציא מהעגלה, בפרצוף שאומר "אל תודה לי, זה בסדר".
אין מעמידין קופאית אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לה מאחריה (מתוך תקנון טיב טעם)
זהו, הכול נגמר. הכול בשקיות והשקיות בעגלה + הביצים במושב התינוק ועכשיו הגיע שלב השאלה הזהה – "איך אתה רוצה לשלם ?" הכוונה אינה האם אתה רוצה לשלם במטבע עובר לסוחר או באמצעות סחר חליפין, אלא האם אתה מעוניין בפריסה לתשלומים. מצטער. עוד לא הבנתי מה הקטע. כן, איך דפקת את אגד. החודש שילמת רק 150 ₪ על הקניות האלה במקום 600 ₪, ככה שאם לא היית משלם גם על הקניות של שלושת החדשים האחרונים בסוף החודש מצבך הפיננסי היה ממש מצוין. "תשלום אחד תודה", "אתה מעוניין לתרום חמישה ₪ לילדים חסרי בית?", "לא תודה", "מעניינים את הסבתא שלך הילדים, אה", "סליחה מה?", "אמרתי תחתום כאן בבקשה".
אגב, האם ניסיתם פעם כשארזתם את הקניות לקיים את הכלל "אל תשים את כל הביצים בסל אחד" ופיזרתם בכל שקית קניות ביצה אחת ?
קבלה לעם
כאן מגיע שלב הבונוס. תמיד חשתי הערצה סמויה לאנשים שיודעים לפרוש ממרוץ החיים, ללכת עם העגלה רגע הצידה, לשים את כל טרדות החיים בצד ולבדוק את החשבונית. הם עוברים שורה שורה בלי לפספס אף מבצע ואף שקל ויודעים לבוא חשבון עם הסופר על כל פסיק. גם אני ניסיתי פעם, אחרי 4 שורות שהצלחתי להבין איכשהו הגיעה השורה – 15.95 פסטה אוסם, בשורה שלאחריה לעומת זאת הופיעה פסטה אוסם הפעם המחיר היה מינוס 10 ובשורה פסטה אוסם במחיר +5. בן אדם צריך להכיר את יכולותיו ואת מגבלותיו, מאז ויתרתי על הבדיקה, בכל זאת הסופר צריך להתפרנס מאיזה פראייר.
ביד חזקה ובזרוע תלושה
בקיצור העמסת, נסעת, חנית. עכשיו מגיע אחד השלבים היותר מעצבנים – לגרום לכל המוצרים להגיע הביתה במינימום זמן. זה הזמן לעשות אתנחתא קלה מהנימה הקלילה של הטור לטובת תוכחה - רבותי לגנוב עגלה של הסופר כדי להעלות את הקניות הביתה זה גזל! פשוטו כמשמעו. על כן אני קורא למנוול שלקח לנו את העגלה מחדר המדרגות להשיב לנו את הגזילה באופן מיידי ולעשות תשובה. בהיעדר עגלה מצווה על האדם להניח על פרקי אצבעותיו כמה שיותר שקיות עד שיצטיירו בהם קוים לבנים וייתלשו זרועותיו מכתפיו ובלבד שלא יעשה יותר מדי נגלות עד המעלית. בהגיעך למעלית מתחילה מערכה חדשה – אתה אל מול העין האלקטרונית, האם תספיק לשלוף את השקיות מהרצפה ולהכניסן למעלית לפני שתיסגר הדלת ותיאלץ ללחוץ על כפתור המעלית עם האף. ובכן, קוראי עולם קטן,לא עוד! אני הולך לחשוף בפניכם את אחד הפיתוחים האחרונים בתחום – כל מה שעליכם לעשות הוא להסיר את מדבקת המחיר מאחד המוצרים ולהדביק אותה על העין האלקטרונית ובא לציון גואל. אתם חייבים לי.
טוב, עד כאן אחי הגברים. אני מקווה שעזרתי לכם ולו במעט לעמוד בכבוד באחד ממטלותיו של הזכר. שנייה בחשיבותה רק לזריקת הזבל וניפגש כבר בסופר.
לתגובות – valdomh@gmail.com
כנסו!!! דחוף!!! אחד שיודע! - www.haim.tk
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה