יום שלישי, 29 ביוני 2010

חיים על כל העולם - בלק

פרוטוקול הדיון בפרשת ההורים מעמנואל

- מה התיק הראשון שלנו היום ?
- ההורים בעמנואל. הם מסרבים לקבל את הפסיקה שלנו.
- מה זה ?!
- כן, הם אומרים שהם ישלחו את הבנות שלהם לבני ברק ולא לבית הספר בעמנואל.
- אבל... אבל... אבל אנחנו אמרנו להם במפורש שישלחו אותן לבית הספר בעמנואל עם הבנות הספרדיות. אמרנו או לא אמרנו ?
- אמרנו אמרנו. אבל הם לא רוצים.
- מה ז"א לא רוצים ?! מי הם חושבים שהם ? ככה לזלזל בנו ?
- צודקת. חבורת פישרים.
- זה לא שאכפת לי מהכבוד שלי ...
- חלילה.
- זה כבוד שלטון החוק ...
- ברור.
- עם מי הם חושבים שהם מתעסקים? אה אדמונד ?
- חוצפה כזאת.
- עם הדמוקרטיה הם מתעסקים...
- אין ספק. אנחנו מתמודדים כאן עם סכנה קיומית לדמוקרטיה.
- לא רק לדמוקרטיה אדמונד, לכל הערכים החשובים לאדם המערבי - השיוויון. החירות. הסובלנות. חבורת פושעים...
- אסור לתת לזה לקרות עדנה. זה על הכתפיים שלנו.
- אנחנו המשענת האחרונה של האדם החופשי, צריך לזרוק אותם לכלא ומיד!
- לכלא? זה לא קצת מוגזם?
- מוגזם??? מוגזם??? תחזיק אותי שאני לא אכנס בהם.
- עדנה. עדנה. תירגעי.
- אני רגועה. זה לא אני, זה הדמוקרטיה שבתוכי שחוטפת קריזה. יש לה פתיל קצר.
- אל תדאגי. אנחנו כבר נלמד אותם מה זה סובלנות. מה זה זכויות פרט. מהם ערכי הדמוקרטיה.
- אז לכלא, כן ?
- כן! אותם ואת הנשים שלהם.
- סגור.

על תגובות והתנצלויות

כל כותב, פובליציסט או בלוגר, מכיר את התסכול המסוים שיש בחד צדדיות שבינו ובין קוראיו. מאחורי כל בלוגר, לדוגמא, מסתתר אדם אובססיבי שיש לו תוכנת סטטיסטיקה המספרת לו כמה גולשים נכנסו לבלוג ומדי כמה ימים או שעות (תלוי במידת האובססיביות ובגיל הבלוג) הוא בודק את נתוני הגלישה לעומקם. כותבי הטורים בעיתון לא שונים בהרבה. תהיתם פעם מדוע כמעט כל כותב מפרסם את המייל שלו בסוף הטור ? האם כדאי לקבל הצעות לטור הבא ? שלילי, רבותי. המייל נועד רק כדי שהקורא המבסוט יכתוב לו – "קראתי, היה גדול!".

והאמת היא שזה לא ממש עובד. דוגרי, ציבור הקוראים לא אוהב ממש להגיב גם אם הוא אוהב את מה שהוא קרא. אם אני לא טועה הסטטיסטיקה מדברת על תגובה אחת לכאלף גולשים.

גם אצלי המצב לא שונה בהרבה, גם אני אובססיבי וגם אני לא מקבל יותר מדי תגובות. או לפחות כך היה עד לשני הטורים האחרונים. נראה שפשוט פיצחתי את הנוסחה והוצאתי את הציבור מאדישותו. להלן.

• בטור הלפני אחרון כתבתי מכתב בשם הורה חרדי הטוען כי אין גזענות אצל האשכנזים החרדים, תוך הבאת טיעונים ומשפטים גזעניים לעילא. אחד המשפטים ששמתי בפי ההורה היה "זה פשוט מנטליות כ"כ שונה. אנחנו האשכנזים יותר מתעניינים בדברי תורה, ברוח, בפילוסופיה והמזרחיים מתעניינים יותר בשירים מזרחיים ובמופלטות." משפט זה הציף אותי במיילים (טוב נו, יחסית) מקוראים נזעמים שנדהמו מהאמירות הגזעניות שלי. אני מודע לכך שרוב הקוראים הבינו את הסאטירה היטב אולם בכל אופן עבור אלו שלא, הקטע לעג לגזענות ולא לספרדים ואני באופן אישי יודע שהמזרחיים מתעניינים ביותר מאשר בשירים מזרחיים ובמופלטות (למרות שבעיקר בזה. תודו).

• בטור האחרון לעומת זאת נתתי טיפים לכתיבה נכונה. אחד מהטיפים היה להימנע מפרובוקציות בכתיבה ולכתוב ביושר ובענווה כמו שאומר ... וכאן הבאתי פס' מהברית החדשה בשבח הענווה. כמובן שהכל היה בהומור וכדי לייצר פרובוקציה בפיסקה שממליצה שלא לייצר פרובוקציה.

אך בכל אופן היו כמה שהזדעזעו מעצם ציטוט פס' מספרי מינות (כמובן שהיו גם כאלו שבכלל לא הבינו את הסאטירה ושאלו אותי אם חסרים פסוקים מהתנ"ך שיכולתי לצטט מהם). בקיצור, הגזמתי. מודה. טעות. טועים. טעינו.

אני מבטיח מעתה להשתדל שלא לייצר פרובוקציות זולות בעזרת אללה הרחום ואם מישהו נפגע אני מתנצר.

בקיצור חברים, תשמרו על קשר מדי פעם, גם כשנהניתם וגם כשלא וקחו את החיים בקלות, כן?

www.valdomh.blogspot.com – אתר נחמד שנתקלתי בו.

vlado@olam-katan.co.il – שירות לקוחות.





2 comments:

  1. אם לא תהיה כאן קפאצ׳ה אני אשתדל להגיב הרבה יותר.

    השבמחק
  2. אביעד, עולם קטן29 ביוני 2010 בשעה 1:55

    חזק ביותר!

    אני חייב לצין שקבלתי הרבה תגובות נזעמות על הטור הזה ועל קודמו, המשך כך :)

    השבמחק